״וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף, מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם; אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא, וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט״ (ישעיהו מא, ז).

התערוכה ״דבק טוב״ מציגה מבחר אקלקטי של עבודות תהליכיות, ניסיוניות ומשותפות, וכן עבודות שנמצאו בירכתי הסטודיו ועובדו מחדש, מאת ארבעה אמנים: ציבי גבע, נחום טבת, יצחק גולומבק ונורית דוד.

התערוכה מוצגת בשני חללים שכנים: גלריה חנינא — שהיא קואופרטיב אמנים — וגלריה זומר, המציגה אמנים מובילים משדה האמנות הישראלי והבינלאומי.

ארבעת האמנים, ילידי שנות ה־40 וה־50, נמנים עם הדמויות המרכזיות בדור הביניים של האמנות הישראלית העכשווית. עבודתם נחקרה והוצגה במוזיאונים רבים בארץ ובעולם, ורבים מהם שימשו גם מורים והשפיעו על דורות של אמנים. אף שקיים דמיון מסוים ברקע הביוגרפי שלהם — ולעיתים גם זיקה כללית בחומרים או בשפת היצירה — מדובר בארבעה אמנים שונים מאוד, שאינם מייצגים אף קטגוריה זולת עצמם.

המשותף להם הוא שיבוש מפתיע ופואטי של הנחות יסוד של האמנות המודרנית, באמצעות צירופים של אלמנטים מעולמות שונים, הנעים בין דיוק מופתי לבין קולאז׳יות פרועה וחסרת גבולות. בתערוכה זו אף מתערבות יצירותיהם של האמנים השונים זו בזו, באותו היגיון תחבירי־צורני. כך, עבודתו של כל אחד מהם מפיחה יופי ייחודי בציורים, בפסלים, ברישומים ובאובייקטים מלב ליבו של הפוסט־מודרניזם הישראלי — תוצאת החיכוך בין מערכות אוניברסליות ולוקליות, פוליטיות וחזותיות.

לאורך השנים הצטלבו דרכיהם של הארבעה באופן מקצועי ואישי, ולעיתים יצירותיהם מהדהדות רעיונות, צורות ודרכי עבודה זו של זו. ובכל זאת, ארבעתם מעולם לא הציגו יחדיו עד כה. תערוכה זו היא תוצאה של דיאלוג אוצרותי בתנועה בין ארבעת קודקודי הקבוצה ובין שני החללים.

 

 

“The craftsman strengthens the goldsmith, and he who smooths with the hammer encourages him who strikes the anvil, saying of the soldering, ‘It is good’; and he strengthens it with nails so that it will not be moved.”
Isaiah 41:7

The exhibition “Good Cement” presents an eclectic selection of process-based, experimental, and collaborative works, alongside works discovered at the back of the studio and reworked anew, by four artists: Tsibi Geva, Nachum Tevet, Yitzhak “Itche” Golombek, and Nurit David.

The exhibition is presented across two neighboring spaces: Hanina Gallery, an artists’ cooperative, and Sommer Gallery, which represents leading artists from both the Israeli and international art scenes.

The four artists, born in the 1940s and 1950s, are among the central figures of the middle generation of contemporary Israeli art. Their work has been extensively researched and exhibited in numerous museums in Israel and abroad, and many of them have also taught and influenced generations of artists. Although they share certain similarities in their biographical backgrounds—and, at times, a general affinity in their use of materials or artistic language—they are four very different artists who represent no category other than themselves.

What they share is a surprising and poetic disruption of the fundamental assumptions of modern art, achieved through combinations of elements drawn from different realms and ranging from meticulous precision to wild, boundless collage-like constructions. In this exhibition, the works of the different artists also intermingle according to the same formal and syntactic logic. Each artist thus invests paintings, sculptures, drawings, and objects with a distinctive beauty drawn from the very heart of Israeli postmodernism—the result of friction between universal and local, political and visual systems.

Over the years, the paths of the four artists have crossed both professionally and personally, and at times their works echo one another’s ideas, forms, and working methods. Nevertheless, the four have never exhibited together until now. This exhibition is the outcome of an evolving curatorial dialogue in motion between the four vertices of the group and the two exhibition spaces.