2.3.17 | 20:00

 
פתיחת תערוכה חדשה: בעיקר לבן > תמרה ריקמן, נעה רז מלמד, מיה מוצ'בסקי פרנס

 

פתיחה: יום חמישי, 2.3.2017, בשעה 20:00

ֿתערוכה: 2.3.17 - 25.3.17

 

התערוכה 'בעיקר לבן' היא פגישה מרגשת בין שלושה דורות של אמניות ישראליות, מול מיתוס רב עוצמה אחד, הצבע הלבן: הלבן כמסמן טעון של של המופשט, הטהור, והנשגב במודרניזם ולקחיו במישור האוניברסלי, ומאידך כרגישות מקומית שהתפתחה ללבן המלוכלך, הדל, החילוני והפגיע במישור המקומי.

 

תמרה ריקמן, נציגת הדור הותיק (ילידת 1934) היא אמנית רב תחומית (ומומחית לטכניקות הדפס), שהעמידה גוף עבודות מרשים לאורך יצירתה במשך 60 שנה בציור, רישום, פיסול ואיור (לציבור היא מוכרת בעיקר כמאיירת של ספר הילדים המיתולוגי 'מיץ פטל' של חיה שנהב). ריקמן מציגה בתערוכה בחנינא סדרת תבליטים כמו גיאומטריים-מודרניסטיים הקשורים לאמנות המופשטת מתחילת המאה הקודמת, אך מחומרים פגיעים כמו נייר וקרטוני ביצוע שאותם היא שורטת ומחבלת בהם. זוהי סדרה מתוך פרויקט מתמשך בו חושפת ריקמן את השניות הטבועה במודרניזם בשיאו: ההיבריס של ניסיונות הנפל להגיע למופשט ולסוף הציור בנוסח 'לבן-על-לבן', וטבעו של הלבן החסלן כאל-צבע, כאל-מקום וכדרגת האפס של צורות אב שהן לפני 'אמנות קונקרטית'. האובייקטים שיוצרת ריקמן, שהן למעשה קליפות של מודרניזם הנתון תחת מתקפה של הזמן, החושים והריבוי, רק חושפות את פגיעותו ושבריריותו של הרגע המודרניסטי בתולדות האמנות, שממנו כולנו נאלצים להתפכח שוב ושוב.

 

נעה רז מלמד, נציגת דור הביניים, מציגה סדרת עבודות נייר לבנות וגדולות מימדים שמוטבעות בטכניקה המסופוטמית העתיקה של חותמות-גליל (בעולם העתיק מחומר שרוף, אצל רז מלמד מגבס פשוט), אותה היא משחזרת בסטודיו. העבודות, הנקראות כמגילות ארוכות, מגוללות באמצעות הטבעת חותמות-גליל סצנות פיגורטיביות-מאוירות של דרכי הכנת הנייר ועיבודו בעולם העתיק (מן הגומא ואל דף הנייר החתוך), ושל טכניקות חקלאיות קדומות ודגמים של ספינות מיתולוגיות. כבגופי יצירתה הקודמים, גם כאן עוסקת עבודתה של רז מלמד בחומרים ובמיתוסים קמאיים הקשורים לעבודות כפיים ולמיומנויות אבודות, וההקשר של הצגתן כהטבעות על נייר לבן, ריק, רק מחזק את אופיין העיקש, הכמו-נצחי מחד, אך גם את התחושה שהן אבדו לנו בפועל ומוצגות כטקסט, כתגלית ארכיאולוגית שניתנת לקריאה בלבד, לא למימוש.

 

מיה מוצ'בסקי פרנס, נציגת הדור הצעיר, שחזרה משהות ב'סיטה' של פריס לאחרונה, מציגה אובייקטים העשויים ביציקות נייר לתוך תבניות גבס הנוצרות מחפצים שונים אותם ליקטה האמנית בשווקי פשפשים בפריס. האובייקטים, שרידים מלפני מאה שנים לתקופת הייצור ההמוני בראשיתה והמעבר מעבודת יד לתיעוש ומיכון זולים, כמו צלחות פיוטר מעוטרות ואלמנטים קישוטיים אדריכליים, נוצקים מחדש ומקבלים חיים חדשים, הפעם כיצירות אמנות חד פעמיות, בעבודה ידנית, וניצלים מן התיעוש וההמוניות חסרי ההבחנה של עידן הסחורות בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20. מוצ'בסקי פרנס בוחנת מחדש את החפצים הקישוטיים הללו, שהם בבחינת קיטש, דקורציה וטעם המוני,  

 

 

 

 

Please reload