11-1-18 20:00

פתיחת תערוכה קבוצתית לאמניות נטע גדליה ויקי סקנדריון ונדיה עדינה רוז.

בכל רגע, פעולה וסיטואציה, מהדהדת  חוויה של "אין". חוויה מיסטורית ומטרידה זו מעסיקה את האדם מראשית התפתחותה של התבונה האנושית. 

Hmmmmmmmm הוא צליל נהמה חרישי, אנושי, ראשוני ועמוק, הוא הקינה האין סופית המלווה את ימי חיינו ומטרידה את מנוחתנו. 

בתערוכה Hmmmmmmmm  נבחנת תחושת ה"אין" במגוון תצורות חזותיות ופרשנויות אמנותיות, בשלושה היבטים: 

היבט הדמות; היבט החפץ; היבט המקום. היבט הדמות, מוצג כחשיפה ארכיאולוגית בציוריה של ויקי סקנדריון, בהם דמויות נשיות מעולם קמאי מוכר אך מאיים, הניזון ממעמקים מיתיים ומהתת מודע. הדמויות כמו מאיימות להגיח ממעמקי העולם הפנימי, נראות כמו האורקל, כמו מנהיגת השבט, כמו אלות הפריון והזעם. מניקות ומכלות בו זמנית, שואבות את כוחן מארכיטיפים יונגיאניים, אגדות עם וחלומות. 

היבט החפץ, מופיע הן בשירה פואטית והן בעבודות פיסול ומיצב של נדיה עדינה רוז המשתמשת בחפצים כאובייקטים נוסטלגיים המכילים בתוכם סיפורי עבר. רוז "מחיה" את החפצים והופכת אותם לישויות מגיבות, המבטאות חוויה של "אין". השימוש בדימויים מוכרים ובהשראות תרבותיות נפוצות מאפשר את ביטויין של תעצומות רגשיות ומחשבות פילוסופיות הנוגעות להתמודדות עם משמעותו של הזמן. 

היבט המרחב, מטופל בעבודתה של נטע גדליה היוצרת מרחב דמדומים דמיוני, מפורק ומנוכר. בקולאז' אדום, גדול מימדים, מלנכולי ומסתורי, מתקיים מרחב התרחשות של כליה ובניה סימולטניים; של חיבורים היברידיים תלושים מהמציאות, הנבנים ונהרסים במקביל. המרחבים העזובים והריקים מורכבים מצילומי סביבת היום-יום ומהנוף היפואי בו גדליה חיה ויוצרת. זהו נוף של מבנים היסטוריים מתפוררים, ערימות זבל, סירה שנזנחה באמצע שיפוצה, חלקי מכוניות מפורקות: עזובה.

 

Please reload